אוצר מילים:
אוצר המילים מחולק לשמות עצם, פעלים , שמות תואר ומשלימי פועל.
כרגע יהיה קצת קשה להבין את התחביר של הדוגמאות אבל ככל שתתקדמו יותר בלימודי הקוריאנית שלכם ,תבינו יותר אז אל תדאגו כרגע.
한국 – קוריאה
도시– עיר
이름 – (שם (שם של אדם
저 – (אני (רשמי
나 – (אני (לא רשמי
남자 – גבר
여자 – אישה
이 – הזה , זה
그 – הוא ,ההוא
저 -( ההוא (למשהו שנמצא רחוק
것 – דבר
이것 – הדבר הזה
그것 – הדבר ההוא
저것 – הדבר ההוא ששם
의자 – כיסא
탁자 – שולחן
선생님 – מורה
침대 – מיטה
집 – בית
차 – מכונית
사람 – אדם
책 – ספר
컴퓨터 – מחשב
나무 – עץ
소파 – ספה
중국 – סין
일본 – יפן
문 – דלת
의사 – רופא
학생 – תלמיד
משלימי פועל ומילים נוספות:
이다 – להיות
네 – כן
아니 – לא
אתם יכולים להקשיב למילים הללו בלופים בסרטון הזה (באנגלית וקוריאנית)
מילות ברכה
בכל השיעורים שלי אני אשתמש בתחביר ובאוצר מילים שכבר למדתם משיעורים קודמים. ביחידה 0 לימדתי איך לקרוא ולכתוב בקוריאנית. למעלה אתם יכולים לראות את רשימת אוצר המילים שעליכם ללמוד בשביל להתחיל. עדיין לא לימדתי אתכם איך להשתמש או איך להטות את אותם המילים.
המילים “שלום”, “מה נשמע”, “תודה” ו”בבקשה” הם מילים דיי קשות בקוריאנית. מילים אלא הם בעלי תחביר מסובך. הייתי ממליץ כרגע רק לזכור את המילים הללו כמילות ברכה ולא להתחיל לדאוג לתחביר שלהם עד הרגע המתאים. המילים הם:
안녕하세요 – שלום
감사하다-ו 고맙다
הם שתי המילים שמקובל להשתמש בהם בשביל להגיד תודה אבל מאוד נדיר להשתמש בהם ככה מבלי
להטות אותם. אפשר להטות אותם בכמה דרכים שתלמדו בשיעור 5 ובשיעור 6. הדרך הנפוצה ביותר להטות את המילים האלה היא ככה:
הדרך להגיד “מה נשמע” בקוריאנית היא:
잘 지내세요? – ?מה נשמע
למרות שזו הדרך הפשוטה ביותר לשאול לשלומו של אדם בקוריאנית ,השימוש במילה זו לא נפוצה כמו באנגלית (או עברית). הקוריאנים אוהבים אוכל, ודרך נפוצה לברך אדם היא לשאול אותו אם הוא אכל כבר. הרעיון של לשאול שאלות מוסבר בשיעור מספר 21.
הדרך להגיד “בבקשה” בקוריאנית היא:
제발 – בבקשה
חשוב, כמובן ,שתזכרו את הביטויים הללו בקוריאנית, אבל עליכם לדעת שיש סיבה שכך אומרים אותם. כרגע אל תדאגו לגבי למה אומרים אותם ככה ותתפקסו על ללמוד אותם. אנחנו נלמד עליהם בהמשך השיעורים, ברגע המתאים.
סדר המילים במשפט
אחד הדברים הקשים יותר הוא להבין את המבנה הזר של המשפטים בקוריאנית. בשביל להקל עלינו ,המשפטים בשיעור 1 יהיו בסדר הבא:
נושא -מושא – פועל (לדוגמא: אני המבורגר אוכל)
או
נושא – שם תואר (לדוגמא: אני יפה)
אנחנו הולכים להסביר במהירות מהו נושא ומהו מושא מפני שללא ההבנה של מהו נושא ומהו מושא, יהיה קשה להבין את השיעורים.
הנושא הוא האדם\שם העצם\דבר שעושה את הפעולה. במשפטים הבאים הנושא מסומן בקו:
אני הלכתי לפארק
אני אלך לפארק
אמא שלי אוהבת אותי
הוא אוהב אותי
הכלב רץ מהר
העננים התפזרו
המושא הוא שם העצם שעליו הפועל פועל. במשפטים הבאים המושא מסומן בקו:
אמא שלי אוהבת אותי
הכלב נשך את השלי
הוא אכל אורז
התלמידים למדו קוריאנית
בעברית המושא יבוא אחרי הנושא. לפעמים לא חייב שיהיה מושא במשפט:
אני אכלתי
הוא אכל
הוא מת
לפעמים אין מושא פשוט כי הוא הושמט מן המשפט. לדוגמא “אני אכלתי” ו-“אני אכלתי אורז” הם שני משפטים נכונים שבאחד ישנו מושא ובאחד הוא הושמט. בנוסף, ישנם גם פעלים שמטבעם אינם יכולים להשפיע על שמות עצם. לדוגמא- “ללכת” ו”לישון” הם כאלה. אי אפשר להגיד:
אני הולך אותך
אני לישון אותך
במשפטים אשר שם תואר הוא מרכז המשפט, יהיה נושא ולא מושא. הנושא במשפטים הבאים מסומנים בקו:
בית הספר משעמם
אני משעמם
הסרט היה מצחיק
הבניין גדול
הפעלים ושמות התואר באים בסוף משפט. כך גם בקוריאנית. למעשה ,משפט בקוריאנית חייב להסתיים באחד מן הבאים:
-פועל
-שם תואר
이다-
אנחנו נדבר על המשמעות של 이다 בהמשך השיעור הזה. 이다 הוא לא פועל או שם תואר אבל הוא “מתנהג” כמוהם. כל הפעלים ושמות התואר בקוריאנית נגמרים ב”다” ואלו המילים היחידות בקוריאנית שאנו מטים. (הכוונה היא להטייה של זמן, של רשמיות ועוד שתלמדו בהמשך)
לקוריאנית יש מערכת של רשמיות(כבוד) בתוך השפה. לכן כשאנחנו נדבר לאדם מבוגר ממנו נדבר אליו שונה מאיך שאנחנו מדברים עם חברים. הרבה מילים במשפט משתנים לפי רמת הרשמיות (כבוד) הנחוצה. לכן משהו חשוב ובסיסי להתחלה יהיה לדעת:
- ישנם 2 דרכים להגיד “אני” בקוריאנית:
나- “הדרך הפחות רשמית להגיד “אני
저 – “הדרך הרשמית יותר להגיד “אני
- יש הרבה דרכים להטות מילים. כמו שראינו למעלה, המילה 고맙다 ניתנת להטייה בכמה דרכים. חשוב לדעת באיזה הטייה להשתמש ומתי להשתמש בה. את זה תלמדו בשיעור 6. עד שיעור 6 ,אנחנו נתרכז פחות ברמת הרשמיות של המשפטים ונתמקד יותר בדרך בה המשפטים בנויים. עד אז אתם תראו בדוגמאות גם את 나 וגם את 저. בינתיים אל תדאגו לגבי למה לפעמים משתמשים באחד ולא בשני מפני שכרגע זה לא חשוב.
אוקיי עכשיו נוכל לדבר על לבנות משפטים בקוריאנית
“חלקיקי המשפט” (~ 는\은 ו-을\를)
בקוריאנית, לרוב המילים במשפט יש “חלקיק” (מילה יפה ל-משהוא) שמחובר אליו. החלקיקים האלה מגדירים את התפקיד של המילה במשפט. אלא שנלמד השיעור מסמנים את הנושא ואת המושא. אין דרך לתרגם את החלקים האלה לעברית מפני שהם לא קיימים בעברית. הבאים הם אלה שתלמדו השיעור:
는 או 은 (נושא)
החלק הזה מחובר למילה בשביל להראות שהיא הנושא במשפט.
נשתמש ב는 כאשר ההעברה האחרונה במילת הנושא היא אות בעלת צליל:
저 – 저는
나 – 나는
נשתמש ב은 כאשר ההעברה האחרונה במילת הנושא היא אות ללא צליל:
집 – 집은
책 – 책은
을 או 를 (מושא)
את החלק הזה אנו מחברים למילה בשביל להראות שהיא המושא במשפט.
נשתמש ב를 כאשר מילה מסתיימת באות בעלת צליל:
나 – 나를
저 – 저를
נשתמש ב을 כאשר מילה מסתיימת באות ללא צליל:
집 – 집을
책 – 책을
עכשיו אנחנו יכולים להתחיל לבנות משפטים בקוריאנית בעזרת מילים וחלקי המשפט:
- אני מדבר קוריאנית = אני는 קוריאנית을 מדבר
는 מחובר למילה “אני” שהוא נושא המשפט
을 מחובר ל”קוריאנית” שהוא שם העצם במשפט עליו עושים את הפעולה לדבר (מושא)
- אני אוהב אותך = אני는 את을 אוהב
מחובר ל”אני” שהוא נושא המשפט 는
מחובר ל”את” שהוא המושא במשפט 을
- אני כתבתי מכתב = אני는 מכתב를 כתבתי
는 מחובר ל”אני” שהוא הנושא במשפט.
를 מחובר ל”מכתב” שהוא המושא במשפט.
- אני פתחתי את הדלת = אני는 דלת를 פתחתי
는 מחובר ל”אני” שהוא נושא המשפט.
를 מחובר ל”דלת” שהיא המושא במשפט.
אותו הדבר קורה גם במשפטים עם שמות תואר. רק צריך לזכור שבמשפט עם שם תואר, אין מושא:
- חברה שלי יפה = חברה שלי는 יפה
는 מחובר ל”חברה שלי” שהיא נושא המשפט.
- הסרט היה מפחיד = הסרט은 היה מפחיד.
מחובר ל”סרט” מפני שהוא נושא המשפט.
אנחנו נתפקס עכשיו על בניית משפטים עם מילים קוריאניות בעזרת 이다.
ליהות: 이다
בואו נתחיל לבנות משפטים בקוריאנית. בשיעור זה, אנחנו נתחיל ביצירת משפטים פשוטים עם המילה 이다. התרגום של המילה 이다 הוא “להיות”. בעברית אנחנו לא משתמשים במילה הזו אבל אראה כמה דוגמאות הממחישות את השימוש של המילה:
אני (להיות) גבר
הוא (להיות) גבר
הם (להיות) גברים
בעברית אנחנו לא מדברים ככה, אך בקוריאנית מדברים כך. בסיטואציה שאדם הוא (להיות) משהו, משתמשים ב이다.
이다 היא מילה שאפשר להטות (לעבר, הווה, עתיד וכו). 이다 היא מילה הדומה לפעלים ושמות תואר, אבל החוקים של 이다 הם בדרך כלל (לא תמיד) שונים. אני אלמד אתכם במה 이다 שונה מפעלים ושמות תואר בשיעורים הרלוונטים. לדוגמא, בשיעור 52 תלמדו שהדרך בה מצטטים אמירה עם 이다 שונה מהדרך בה מצטטים אמירה עם פועל\שם תואר.
כמו שמות תואר, 이다 אינו יכול להשפיע על שמות עצם. רק פעלים יכולים לפעול\להשפיע על שם עצם.
לדוגמא (שוב):
אני אוכל המבורגרים ( “לאכול” זה פועל, שם העצם עליו עושים את הפעולה (מושא) הוא “המבורגרים”)
היא פוגשת את החברים שלי ( “לפגוש” זו פעולה, המושא הוא “החברים”)
הם לומדים קוריאנית (“למידה” זו פעולה, המושא במשפט הוא “קוריאנית”)
HIHHKJJHכל המשפטים הללו מכילים שם עצם בגלל הפועל המסיים את המשפט. לעומת זאת, משפטים הנגמרים בשמות תואר (ששם התואר הוא עיקר המשפט) לא יהיו שמות עצם:
אני יפה
היא יפה
הם חכמים
אנחנו רעבים
שימו לב -למרות שאפשר לחשוב שיש להשתמש ב이다 מפני שאנחנו מתארים שמישהו הוא (ליהות) יפה\נחמד\חמוד- אין להשתמש ב이다. כאשר מדובר בלתאר דבר תוך שימוש בשם תואר, לא משתמשים ב이다. ב이다 משתמשים בדרך כלל כשרוצים להגיד ששם עצם הוא שם עצם לדוגמא:
אני (שם עצם) מורה(שם עצם)
הם(שם עצם) רופאים(שם עצם)
בגלל ש이다 משמש להגיד כי שם עצם הוא שם עצם אחר, משפטים אשר רעיונם המרכזי הוא 이다 יראו כך:
[שם עצם은\는] [שם עצם נוסף] [이다]
לדוגמא:
אני는 גבר이다
עכשיו בואו נכתוב את זה בקוריאנית:
אני =나
גבר=남자
המשפט בקוריאנית יראה כך:
나는 남자이다
שימו לב כי 이다 מחובר ישר לשם העצם השני. תמיד יהיה רווח בין שם עצם לפועל ובין שם עצם לשם תואר, אבל אף פעם אין רווח בין שם עצם ל이다. לדוגמא, זו תהיה שגיאת כתיב-
나는 남자 이다
למרות שזה נראה כאילו 남자 הוא שם עצם עליו עושים את הפעולה במשפט, זה לא נכון. בשונה מפעלים וכמו שמות תואר, 이다 אינו יכול להשפיע על שם עצם. לדוגמא , זו שגיאה-
나는 남자를 이다
הפוקוס בשיעור הזה (ובשיעורים 2,3 ו-4) הוא על להציג בפניכם מבנה משפטים פשוטים בקוריאנית. עד שתגיעו לשיעור 5 או 6 אתם לא תחשפו להטיות זמן או לרמות רשמיות שונות בהם אפשר להטות פעלים, שמות תואר ו이다. בקושי משתמשים בהם ללא הטיה של זמן או רשמיות*
*אולי אתם לא מבינים מה הכוונה בהטיה של כבוד , אבל ככל שתתקדמו עם השיעורים אתם תבינו שכבוד הוא דבר חשוב מאוד בקוריאה ולכן צריך להתאים את צורת הדיבור שלנו לפי האדם שאיתו אנו מדברים ולכן יש דרכים יותר רשמיות ומכבדות להטות פעלים.
ההטיה של המשפטים מאוד חשובה, אך גם מבנה המשפט חשוב. כשיצרתי את השיעורים הללו חשבתי הרבה על מה ללמד קודם. אי אפשר להטות משפט בלי משפט הגיוני; ואי אפשר ליצור משפט הגיוני מבלי לדעת הטיות. לבסוף, הבנתי שיהיה יותר הגיוני להציג את המידע כך – שקודם תלמדו לבנות משפטים ואז תלמדו את ההטיות השונות.
לאורך כל השיעורים שלי, אני משתמש במשפטים בשביל להמחיש שימוש בתחביר. הדוגמאות שאביא בשיעורים 1-4 אינם מוטים. אולם, מתחת לדוגמאות נטולי-ההטייה שאתן תוכלו לראות את אותם המשפטים בסוגריים. המשפטים בסוגריים כוללים הטיה של הפועל\שם התואר\이다.(הטיה אחת תיהיה רשמית ואחת יותר קזואלית,לא רשמית). אתם אולי תרצו להציץ ולראות איך נראים משפטים מוטים, אבל תזכרו שאתם תלמדו את זה בשיעורים 5 ו-6 (פעלים ושמות תואר) ושיעור 9 (이다).
עוד דוגמאות של 이다 בשימוש:
나는 여자이다 = אני אישה
(나는 여자야 \ 저는 여자예요)
나는 선생님이다 = אני מורה
( 나는 선생님이야 \ 저는 선생님이에요)
나는 사람이다 = אני בן אדם
(나는 사람이야 \ 저는 사람이에요)
나는_____이다 = _______ (אני (ליהות
(나는______이야 \ 저는_____이에요)
אפשר להכניס כל שם עצם במקום הקו וכך ליצור משפט.
במשפטים כאלה משתמשים הרבה במילה “זה”. בואו נלמד להשתמש ב이것, 그것 ו-저것 במשפטים עם 이다.
(ה)זה, (ה)הוא (이/그/저)
כמו שאפשר לראות ברשימת המילים בתחילת השיעור, המילה הקוריאנית ל”זה” היא 이.
כאשר אנחנו משתמשים ב이 אנחנו מדברים על דבר הנמצא במרחק נגיעה. (לדוגמא- העט הזה- העט שאני מחזיק כרגע). בשונה מעברית, המילה “(ה)זה” תבוא לפני שם העצם:
이 사람 = הבן אדם הזה
이 남자 = הגבר הזה
이 여자 = האישה הזו
이 차 = המכונית הזו
이 탁자 = השולחן הזה
이 의자 = הכיסא הזה
כמו שאפשר לראות, אין הבדל בין זכר לנקבה.
למילה “(ה)הוא” בקוריאנית יש שתי מילים שונות 그 ו-저. תלמידים חדשים של השפה בדרך כלל קצת מתקשים להבין את ההבדל בין 그 ל저.
אנחנו משתמשים ב그 כאשר אנחנו מדברים על משהו שנאמר משפט קודם, או בהקשר קודם, לא משנה אם אפשר לראות את הדבר עליו מדברים או לא. יהיה קשה בשלב הזה להביא כבר דוגמאות כי עדיין לא למדתם משפטים שלמים בקוריאנית. אבל בכל זאת , אם ארצה להגיד לחבר “גם אני לא אוהב את הבן אדם ההוא” – המילה 그 תחליף את המילה “ההוא”.
אנחנו משתמשים ב저 כאשר מדברים על משהו שאפשר לראות אבל לא לגעת בו מפני שהוא רחוק מדי.
אנחנו יכולים למקם את 그 ו-저 לפני שמות עצם בידיוק כמו שעשינו עם 이:
이 사람 = האדם הזה
그 사람 = האדם ההוא
저 사람 = האדם ההוא
이 남자 = הגבר הזה
그 남자 = הגבר ההוא
저 남자 = הגבר ההוא
이 의자 = הכיסא הזה
그 의자 = הכיסא ההוא
저 의자 = הכיסא ההוא
이 탁자 = השולחן הזה
그 탁자 = השולחן ההוא
저 탁자 = השולחן ההוא
שוב, התרגום של 저 ו-그 בעברית הוא אותו הדבר אבל אלו מילים שונות בקוריאנית.
בקוריאנית משתמשים הרבה במילה “것” שפירושה “דבר”. כאשר משתמשים ב그,이 ו저 עם “것” מקבלים מילה מחוברת. בין “것” לבין 저,그,이 לא יהיה רווח. במילים אחרות, הם הופכים למילה אחת:
이것- הדבר הזה
그것-הדבר ההוא
저것-הדבר ההוא
אותה התופעה קוראת גם עם מילים אחרות שתלמדו עליהם בעתיד. אתם לא צריכים לדאוג לגבי זה עכשיו, אבל אותו הדבר קורא גם עם 곳 (שפירושו “מקום”) ועם 때 (שפירושו “זמן”).
(כרגע נכתוב דוגמאות עם המילה “זה” אבל הדוגמאות האלה עובדות גם עם “הוא”)
כמו שראינו לפני כן אנחנו משתמשים ב”זה” בשביל לתאר שם עצם:
האיש הזה
האישה הזה (תזכרו שבקוריאנית אין הבדל בין זכר לנקבה)
למרות זאת, המילה הזו יכולה לשמש כשם עצם בעצמה:
אני אוהב את זה
במשפט הזה ,”זה” הוא שם עצם , הוא משהו שאנחנו אוהבים.
לכן אפשר להגיד את המשפט הזה גם כ:
אני אוהב את הדבר הזה
אני לא אוהב להעמיס בתחביר בשיעורים שלי אבל חשוב לי להסביר את זה כדי שתבינו טוב. גם בקוריאנית וגם בעברית “זה” יכול לשמש כמילה קובעת,מגדירה (כמו ב”אני אוהב את האדם הזה“) או כינוי גוף (כמו ב”אני אוהב את זה”). בקוריאנית כאשר משתמשים בו כמגדיר, קובע משתמשים ב그 וכשמשתמשים בו ככינויי גוף משתמשים ב그것.
עכשיו אנחנו יכולים להשתמש בשמות עצם הללו כנושא או מושא במשפט. מיד נראה איך אפשר להשתמש בהם עם 이다.
השימוש ל “הזה”\”ההוא” עם 이다
תזכרו שהתרגום של 이다 הוא “ליהות” (במובן ששם עצם X הוא גם שם עצם Y). עכשיו שאנחנו יודעים להשתמש ב그,이 ו-저 (וב- 저것, 그것 이것) אנחנו יכולים ליצור משפטים כאלה:
האדם הזה הוא רופא
אפשר להתחיל בלהכניס את המשפט לתבנית קוריאנית:
האדם הזה는 רופא להיות
ואז להחליף את המילים מעברית לקוריאנית:
그 사람은 + 의사 + 이다
그 사람은 의사이다
(그 사람은 의사야 \ 그사람은 의사예요)
עוד דוגמאות:
그 사람은 선생님이다 = האדם הזה הוא מורה
(그 사람은 선생님이야 \ 그 사람은 선생님이에요)
이것은 탁자이다 = (זה שולחן (הדבר הזה הוא שולחן
(이것은 탁자야 \ 이것은 탁자예요)
저것은 침대이다 = (הדבר ההוא הוא מיטה (זה לא נשמע טוב בעברית אבל ככה אומרים בקוריאנית
(저것은 침대야 \ 저것은 침대예요)
그 사람은 남자이다 = האדם הזה הוא גבר
(그 사람은 남자야 / 그 사람은 남자예요)
그 사람은 여자이다 = (האדם הזה הוא אישה (שוב, זה נשמע רע אבל כך אומרים בקוריאנית
(그 사람은 여자야 / 그 사람은 여자예요)
그것은 차이다 = הדבר ההוא הוא מכונית
(그것은 차야 / 그것은 차예요)
이것은 나무이다 =הדבר הזה הוא עץ
(이것은 나무야 / 이것은 나무예요)
יש ביחידה מספר אחת 1250 דוגמאות של משפטים. הם כולם מאוגדים לקובץ קולי אחד. אתם יכולים יכולים לקנות את כל הקבצים פה. *הדף יהיה באנגלית.
וואו! זה היה שיעור קשה. אני מאמין שאם הייתם פותחים ספר קוריאנית בפרק הראשון, הוא היה יותר קל מזה. אבל תסמכו עליי: להבין את מה שלימדתי עכשיו יהיה לכם מאוד שימושי להמשך. כשאני למדתי קוריאנית, לקח לי כמה חודשים לשים לב לחלק מן הדברים האלה (לא בגלל שהם קשים, אלא בגלל שהשתמשתי בחוברת לימוד שלא באמת הסבירה מהי הסיבה שככה אומרים דברים בקוריאנית)
לפני שאתם עוברים לשיעור הבא, תשימו לב שאתם מבינים את הבסיס לבניית משפטים בקוריאנית שלימדתי השיעור. חשוב גם שתזכרו שהמשפים שאינם בסוגריים הם לא כל כך נכונים מבחינה תחבירית מפני שהם אינם מוטים.
**(הערה של ה”מתרגמת”) היי אני מקווה שהתרגום לשיעור הזה עזר. השיעורים הללו מאוד טובים ויש באתר הזה עד כ 150 שיעורים על קוריאנית. אם אתם מעוניינים שאמשיך לתרגם\ רוצים לדווח לי על טעות שיש אתם מוזמנים לפנות אליי באינסטגרם :frejaneg
בהצלחה, שיעור 2 יתורגם בקרוב